הבלוג שמציג את הצד של ההסטוריה שלא נעים לנו להכיר

יום רביעי, 15 ביוני 2011

הפרחת השממה?


המיתוס הראשון שאני רוצה לנפץ הוא "הפרחת השממה" או "ארץ ללא עם" וכל האמירות לגבי זה שהערבים ראו שהיהודים באו לפה, אז הם החליטו לבוא לפה גם כן.
אנשי ימין רבים ובעיקר אנשי "אם תרצו" מבססים את המיתוס הזה על ממצאי הספר "מאז ומקדם" של ג'ואן פיטרס משנת 1984. הספר הופרך כבר באמצע שנות השמונים אבל ככל הנראה, לא כולם השתכנעו, אז אני אתייחס גם לספר הזה.

הפרק מתחלק לארבעה חלקים:
1.דמוגרפיה בתקופת השלטון העות'מני
2.רשמים של מבקרים בפלשתינה במאה התשע עשרה
3.מסמכים רשמיים מתקופת המנדט
4.שאלת ההגירה הערבית

==דמוגרפיה בתקופת השלטון העות'מני==

על פי הנתונים העולים ממחקרו של פרופסור סרג'יו דלה-פרגולה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בין השנים 1800 ו-1890, כמעט והוכפלה האוכלוסיה של פלסטין שממערב לירדן, מ- 275,000 תושבים ב-1800, ל- 532,000 תושבים ב-1890כאשר היהודים היו בה מיעוט מובהק: 7,000 ב-1800, 43,000 ב-1890. בשנת 1914, על פי הערכותיו, ישבו בפלשתינה כ- 689,000 תושבים, כש-94 אלף מהם יהודים.

על פי מפקד שערכה האימפריה העות'מנית בשנת 1893 היו בפלשתינה 425,802 תושבים מתוכם 9,817 יהודים, והתושבים הלא יהודים היו כ 415,000 תושבים מתוכם כ 371,959 מוסלמים.

בנוגע לכך, יהושע פורת טוען כי עד שנת 1909, לאחר עלייתם של הטורקים הצעירים, החלו העות'מנים לגייס לצבאם גם יהודים ונוצרים לצבאם ולכן לפני כן, רק למוסלמים היתה סיבה טובה לא להירשם למפקד  האוכלוסין ולכן פורת משער כי מספר המוסלמים גבוה יותר ממה שעולה ממפקד האוכלוסין. כמו כן, פורת מוסיף כי לדעתו האוכלוסיה היהודית היתה גדולה יותר כיוון שכל העולים החדשים שעלו לארץ עדין היו בעלי אזרחות זרה ולכן יכלו להמנע ממפקדים.

לגבי האוכלוסיה היהודית בפלשתינה כמאל קרפט, הסטוריון טורקי, טוען שבשנת 1868 היו בפלשתינה בין 12,000-15,000 תושבים יהודים ועד שנת 1882 האוכלוסיה היהודית כמעט שהכפילה את עצמה לכדי 23,000-27,000 תושבים. הוא מוסיף ואומר שבין השנים 1881 ועד 1900 היהודים לעולם לא היו מעל 60,000 תושבים מתוך חצי מליון התושבים בפלסטין, כלומר היהודים היוו כעשרה אחוזים מהאוכלוסיה הכוללת.

ארתור רופין ערך ניתוח של הכלכלה והחברה של סוריה ופלשתינה ערב מלחמת העולם הראשונה בספרו שיצא לאור בברלין 1917 Syrien Als Wirtchaftsgebiet, . לטענתו בשנת 1914 מנתה אוכלוסיית פלשתינה 689,275 תושבים והעריך כי מתוכם היהודים מנו כ- 85,500 .

העותמנים לעומת רופין טענו שמתוך 689,275 תושבי פלסטין בשנת 1914, היהודים מנו רק 31,700 תושבים.

על פי המחקר של ההסטוריון ג'סטין מקרת'י, בתחילת המאה התשע-עשרה היו כ- 350,000 תושבים בפלשתינה, בשנת 1860 היו 411,000 תושבים ובשנת 1900 היו כ- 600,000 תושבים שמתוכם 94% היו ערבים. בשנת 1914 היו בפלשתינה 657,000 ערבים מוסלמים, 81,000 נוצרים מוסלמים וכ- 59,000 יהודים.
הוא מעריך כי האוכלוסיה הלא-יהודית בפלשתינה היתה 452,789 בשנת 1882, 737,389 בשנת 1914, 725,507 בשנת 1922, 880,746 בשנת 1931, ו- 1,339,763 בשנת 1946.

ויטל קונט, צרפתי שהיה אחד מהראשונים שערכו מחקר דמוגרפי של אזור המשרח התיכון, העריך את מספר התושבים בשבעת הנפות (קאזות) שהרכיבו את את פלשתינה: עכו, חיפה, טבריה, צפת, נצרת, יפו וירושלים. קונט העריך כי שהו באזורים אלו  124,686 מוסלמים, 61,964 נוצרים ו 59,431 יהודים. חשוב לציין כי הסטוריונים רבים, ביניהם ג'סטין מקרת'י, יהושע בן-אריה
ויהושע פורת טוענים שעבודתו של קונט מרושלת,הדבר בא לידי ביטוי למשל בממצאים הדמוגרפיים השגויים והנמוכים ביותר שקונט ייחס לאוכלוסיה האורתודוקסית-יוונית בפלשתינה.

העיתונאית, ג'ואן פיטרס, בספרה "מאז ומקדם" נוקבת מספרים שונים משאר החוקרים. לטענתה בשנת 1893 היו בפלשתינה 54,431 יהודים (מספר שהיא לקחה ממחקרו של קונט), וכ- 92,300 תושבים לא יהודים מתוכם 38,000 נוצרים וכ- 54,300 מוסלמים, מה שהופך את היהודים לדת עם הרוב הגדול ביותר בפלשתינה. פיטרס אינה מסבירהכיצד היא הגיעה למספר 92,000 תושבים לא-יהודים. יהושע פורת מסביר זאת בכך שהיא חילקה את שבעת המחוזות לאזורים מצומצמים כפי שעולה מנספחים 5,6 של ספרה. כיוון שלעולם פורסמו מספרים לאזורים אלה, ניתן להסיק, לטענתו של יהושע פורת, כי ההערכה הדמוגרפית של פיטרס היא כנראה ניחוש גס.
כאשר נשאלה כיצד הגיעה לחלוקה שכזאת , היא הסבירה (עמוד 16) כי היא הניחה את מפת החלוקה של 47' על מפת הנפות (קאזות) של 1893, מה שאיפשר לה לזהות את האזורים ה"יהודיים", ה"ערביים" ואזורים ריקים שהפכו לאזורים בשליטה ישראלית ואזורים עם יישובים יהודים שעברו לשליטת ירדן. לאחר שבחרה אזור שנשלט על ידי יהודים בעיקר (jewish-settled areas), ועשתה ניתוח והערכה משל עצמה  על פי הגדלים הטריטוריאליים שאותם יישובים קיבלו. בספרה, פיטרס לא מסבירה על השיטה ולא על האופן שבו הגיעה לנתונים הללו.


==רשמים של מבקרים בפלשתינה במאה התשע עשרה==

במהלך המאה התשע-עשרה, נרשמו רשמיהם של סופרים ומטיילים רבים בפלשתינה. לרוב, לתיאורים אלו לא ניתן לייחס חשיבות דמוגרפית גבוהה, כיוון שאותם אנשי רוח אינם מנסים או מתיימרים להיות חוקרים, כי אם להציג בפני הקוראים את ההתרשמות הסובייקטיבית והציורית שלהם. תיאורים שכאלו מנוצלים כיום על ידי הישראלים, להראות שתיירים מסוימים מתארים את הארץ כשוממה ובכך מוכיחים את קונספט "הפרחת השממה". מנגד, תיאורים שכאלו מנוצלים על ידי הפלסטינים כדי להראות שתיירים מסויימים מתארים את הארץ כפורייה ובכך מפריכים את קונספט "הפרחת השממה".

אחד העם כותב במאמרו "אמת מארץ ישראל" בשנת 1891 "רגילים אנו להאמין בחו"ל, כי ארץ ישראל היא עתה כמעט כולה שוממה, מדבר לא זרוע, וכל הרוצה לקנות בה קרקעות יבוא ויקנה כחפץ לבו. אבל באמת אין הדבר כן. בכל הארץ קשה למצוא שדות-זרע אשר לא יזרעו; רק שדות-חול או הרי-אבן, שאינם ראויים אלא לנטיעות, וגם זה אחר עבודה רבה והוצאות גדולות לנקותם ולהכשירם לכך, - רק אלה אינם נעבדים, מפני שאין הערביים אוהבים לטרוח הרבה בהווה בשביל עתיד רחוק. ועל כן לא בכל יום אפשר למצוא אדמה טובה למקנה."

"רגילים אנו להאמין בחו"ל, כי הערביים הם כולם פראי מדבר, עם הדומה לחמור, ואינם רואים ואינם מבינים את הנעשה מסביב להם. אבל שגיאה גדולה היא. הערבי, ככל בני שם, הוא בעל שכל חד ומלא ערמה. כל ערי סוריא וארץ ישראל מלאים סוחרים ערביים, היודעים גם הם לנצל את ההמון..... אולם, אם תבוא עת אשר חיי בני עמנו בארץ ישראל יתפתחו כל כך, עד שידחקו מעט או הרבה רגלי עם הארץ, אז לא על נקלה יניח זה את מקומו..."

בשנת 1867 חיבר הסופר מארק טוויין את ספרו "מסע תענוגות לארץ הקודש", בספר הוא מתאר בסרקסטיות רבה את אכזבתו מביקור זה:
"מכל הארצות, הנודעות בנופן המכוער, חושבני שזו ראויה לכתר האליפות. הגבעות קירחות ודהוהות
וחזותן עלובה. העמקים הם מדבריות מכוערות שבשוליהם צמחייה דלה עטוית עצב ויגון... כל קו הוא גס וכל תו הוא חד, אין פרספקטיבה – המרחק אינו מחולל כאן את קסמיו. זוהי ארץ שיממון, חסרת תוחלת ושברון לב".
עם זאת, יש לציין שטוויין לא סייר בישראל לאורכה ולרוחבה אלא הצטרף לטיול מאורגן נוצרי שהתמקד באתרי הקודש הנוצריים: נצרת, הכינרת, ירושלים ובית לחם. השרון, השפלה ומישור החוף לא זכו לביקורו של טוויין.

מצד שני טווין קיימים גם רשמים חיוביים במסעו של טווין בארץ בפרק 52:

"The narrow canyon, in which Nablous, or Shechem, is situated, is under high cultivation, and the soil is exceedingly black and fertile. It is well watered, and its affluent vegetation gains effect by contrast with the barren hills that tower on either side"..."We came finally to the noble grove of orange-trees in which the Oriental city of Jaffa lies buried"

הסופר האמריקאי ביארד טיילור בספרו " The Lands of the Saracen; or, Pictures of Palestine, Asia Minor, Sicily and Spain " מתאר בשנת 1852 את עמק יזרעאל כ- "אחד המחוזות העשירים בעולם"...
"a huge green lake of waving wheat, with its village-crowned mounds rising from it like islands; and it presents one of the most striking pictures of luxuriant fertility which it is possible to conceive

 

==מסמכים רשמיים מתקופת המנדט==

על פי הערכה של המנדט הבריטי, אשר מובאת בדו"ח קריין-קינג משנת 1919, מתוך 647,500 תושבי פלשתינה, רק 65,000 יהודים.

על פי דו"ח המנהל האזרחי של פלסטין שנכתב על ידי הרברט סמואל בין השנים 1920-1921 נאמדה אוכלוסיתה של פלשתינה בכ 700,000 תושבים מתוכם כ- 76,000 יהודים. חשוב לציין שהדו"ח עושה את ההפרדה הברורה בין ירדן לפלשתינה. בפרק עשר של הדו"ח, ירדן מקבלת יחס ברור של ישות נפרדת מפלסטין. על פי הדו"ח ירדן מנתה באותה תקופה  כ- 350,000 תושבים.

המנדט הבריטי ערך שני מפקדי אוכלוסין: בשנת 1922 ובשנת 1931. על פי המפקד משנת 1922 היו בפלשתינה 757,182 תושבים מתוכם 590,390 מוסלמים, 73,024 נוצרים ו- 83,694 יהודים.

על פי מפקד האוכלוסין, משנת 1931 היו בפלשתינה 1,033,314 תושבים, מתוכם 759,717 מוסלמים, 91,398 נוצרים ו- 174,610 יהודים.

ג'סטין מקארת'י טוען שיש אי דיוקים במפקדי האוכלוסין הללו. למשל, הוא טוען כי מספר הנשים הצעירות, נמוך מדי ולמעשה בשנת 1922 היו בפלשתינה 640,798 מוסלמים, 76,194 נוצרים ו 94,752 יהודים ו-8,515 בעלי דתות אחרות (דרוזים, בהאיים וכדומה) ובשנת 1931, בפלשתינה היו 777,403 מוסלמים, 93,029 נוצרים , 176,648 יהודים ו 10,314 בעלי דתות שונות.

בשנת 1946, מספר תושבי פלשתינה נאמד על כ- 1,900,000 תושבים מתוכם 1,175,196 מוסלמים, 148,910 נוצרים, 602,586 יהודים ו- 15,657 בעלי דתות שונות.

 

==שאלת ההגירה הערבית==

שאלת ההגירה הערבית לאחר תחילת העלייה הציונית יצרה מחלוקת רבה. על פי הממצאים שמובאים במפקדי האוכלוסין של המנדט הבריטי, דו"חות שהוגשו על ידי המנדט אל חבר הלאומים, ועדת החלוקה של 1938 והועידה האנגלו-אמריקאית  הוסק כי הצמיחה של האוכלוסיה הערבית במהלך שנות המנדט היתה תוצאה של ריבוי טבעי ולא כתוצאה מהגירה משמעותית.

הסטיסטיקן והדמוגרפר האיטלקי, רוברטו באצ'י הסיק כי אכן היתה הגירה ערבית קטנה אך משמעותית שלא היתה רשומה. עם זאת,  הוא טוען שהיא נעמדה על כ-900 מהגרים בשנה ומעריך כי בין השנים 1931-1945 היגרו לפלשתינה כ- 13,500 ערבים ממדינות שכנות.

התיזה המרכזית של ג'ואן פיטרס בספרה "מאז ומקדם" היא שכיוון שבתחילת תקופת המנדט היו כ 92,000 נמוכה של ערבים (ראה דמוגרפיה בתקופת השלטון העות'מני) ובשנת 1948 היו כ- 1,300,000 ערבים, ההסבר היחידי לעליייה חדה שכזו הוא הגירה בלתי לגלית שלא נרשמה על ידי השלטונות. לאורך ספרה, פיטרס, מביאה ציטוטים של אנשי המנדט וחברי ועדות שהגיעו לפלשתינה ומביאה ציטוטים שלא מפריכים את האפשרות של הגירה שכזאת. (לרוב הציטוטים מעוותים ומוצאים מהקשרם כפי שיעקב פורת ונורמן פינקלסטין טוענים ומדגימים) .

פינקלסטין ופורת טוענים שהריבוי הטבעי בחברה הפלסטינית השתנה באופיו מהריבוי באזור זה לפני המאה התשע-עשרה. הסיבה לכך נובעת מירידה בשיעור התמותה עקב שינויים מודרניים ואדמנסטרטיביים בתחום הרפואה, כמו למשל ההסגר הרפואי (Medical Quarantine) והילודה הגבוהה המאפיינת את החברה הערבית שמורכבת בעיקר מאיכרים.

מתוך הדו"ח האנגלו-אמריקאי עולה כי "בין השנים 1934-1936 היתה הגירה ערבית מאסיבית שהגיעה ב"בום" בעיקר מסוריה, אך עקב ההפרעות בין השנים 1936-1939 הביאה לחזרה של אותם אנשים כולל חלק ניכר מהחברה הפלסטינית שחשבה שיהיה זה זהיר לחיות בסוריה ובלבנון לתקופה" (מעניין לראות שפיטרס בספרה מצטטת את אותו מקור אך רק את החלק הראשון ושומטת את החלק שמדבר על החזרה של אותם מהגרים).

הגירת החורנים- פיטרס מצוטטת את טאופיק אל-חורני, מושל חורן בשנת 1934 האומר כי בין 30,000 ל-35,000 היגרו מחורן לפלשתינה בשנת 1934 והם למעשה התיישבו בפלשתינה. את הפרט הזה פיטרס מצוטטת מתוך דו"ח המנדט La Syrie, אך היא לא עושה את הקישור בין ציטוט זה לבין הדו"ח האנגלו-אמריקאי שמונה מספר הגירות מאסיביות באמצע שנות השלושים אך עם זאת, מספר על חזרה הדרגתית בין השנים 1936-1939. פיטרס אמנם לא שוללת לגמריי את החזרה של החורנים ומצוטטת חייל מתוך תזכיר בריטי המספר כי "128 חורנים חזבו היום ועוד רבים צפויים לעזוב מחר" . תזכיר נוסף, שאותה פיטרס לא מציינת, מספר כי החורנים מבקשים לחזור ולהישלח חזרה לביתם כיוון שאין מקומות עבודה והם אינם מעוניינים להיות מעורבים בבעיות נוספות".

גד גילבר, בספרו Ottoman Palestine 1800-1914  מתאר את צמיחתה וההתפחותה של פלשתינה, למעשה החל מאמצע המאה התשע עשרה ומייחס את הצמיחה להתפתחות התעשייתית, למשל אוניות הקיטור שתרמו למסחר בנמלים והתפתחות מסילת החיג'אז שהוקמה בשנת 1905. כדוגמה, בשנת 1894 עגנו 1,357 אניות בנמל יפו.

ביבליוגרפיה:
Gad Gilbar - Ottoman Palestine 1800-1914
Norman Finkelstein - Image and reality of the Israel-Palestine conflicts
 Gudrun krämer -A history of Palestine –P.183 
David Grossman - Rural Arab Demography and Early Jewish Settlement in Palestine
Kemal H.Karpat – Studies on Ottoman Social and Political History - P.799
Kemal H. Karpat (1978). Ottoman Population Records and the Census of 1881/82–1893. International Journal of Middle East Studies, 9, pp 237-274
  
 

20 comments:

  1. טל שלום,
    נכון שכתבת את הדברים לפני כשנה, ובכל זאת ברצוני להגיב. אעלה מספר נקודות לגבי מאמרך (המהנה לקריאה, יש לומר):
    המקור הטוב והאובייקטיבי ביותר לבירור האם פלסטין/ארץ ישראל הייתה שוממה או לא, הוא המפה של הקרן לחקר פלשתינה משנת 1878. מאחר שכל החוקרים (בין ציונים ובין לאו ומימין ומשמאל) מבססים מחקרם, בין היתר, גם על השערות - הרי שהמפה היא אובייקטיבית ומאפשרת לכל אחד לראות במו עיניו איך נראתה הארץ בשלהי המאה ה-19. ואכן, ממבט במפה זו מתקבלת תשובה ברורה ומוחלטת שאינה ניתנת לערעור: על-אף העובדה שאכן ניתן למצוא מקומות יישוב לכל אורכה ורוחבה של הארץ, הרי שמדובר בחלקת אדמה די דלילה באוכלוסין ולא מפותחת בעליל (להבדיל מסוריה ולבנון באותו זמן נתון). בחרת להתייחס לספרות הנוסעים מהמאה ה-19, והבאת שתי דוגמאות: מארק טווין ואחד העם - ובכך 'הוכחת' שלא ניתן לסמוך על תיאורים אלו, כיוון שהם מציגים שתי דעות שונות. אולם, לא כך הדבר - קיימת ספרות ענפה של לא פחות מ5000 עדויות שונות! של אישים שסיירו בארץ במהלך המאה ה-19, וכולם תומכים בדבריו של מארק טווין ומאששים את מסקנות המפה שצויינה לעיל. אם כבר, נראה שנכון יותר להסיק שאחד העם הוא היוצא דופן המעוות את המציאות ההיסטורית ושוגה באשליות ובwishful thinking. בנוסף, לקבוע באופן נחרץ שמארק טווין ושאר עולי הרגל הנוצריים ביקרו במספר אתרים מצומצם, ולכן לא משקפים את כלל המציאות הקיימת היא בעייתית. משום שברור שעל מנת להגיע למקומות הללו הם היו צריכים לעבור לאורכה ולרוחבה של מרבית הארץ, ולכן הם ראו חלקים נרחבים. יחד עם זאת, אני מסכים שהם נטו להגזמה ולשרטוט תמונה היסטורית המבוססת על השקפותיהם הנוצריות - התומכות בחורבנה של הארץ. לבסוף, באופן אישי (אני היסטוריון) הייתי יכול לקבל את טענותיך (כלומר, התבססות על החוקרים שציינת) אלמלא הפלסטינים עצמם לא היו סותרים מכל וכל את אותם טענות בכתביהם הרשמיים הנוגעים לזכויות המשפטיות ו/או הגדרותיו של /מיהו פלסטיני' - במילים אחרות, שינוי הגדרת הפליט במקרה של הפלסטינים, למי שהתגורר בארץ שנתיים בלבד לפני מלחמת 1948, והגדרת מיהו פלסטיני עפ"י סעיפים 5 ו-6 באמנה הפלסטינית משנת 1968, מבהירים ללא ספק, שהייתה הגירה ערבית משמעותית לפלסטין/ארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה. כיוון שברור לכל מי שקורא את המסמכים הללו, שישנה התעלמות מכוונת ממצב האוכלוסייה תחת השלטון העותמאני, והדגשת זיקתם של יושבי הארץ - הערבים - אך ורק מתקופת המנדט הבריטי, וליתר דיוק, זמן מצומצם מלפני מלחמת 1948. כלומר, הפלסטינים מגדירים 'מיהו פלסטיני', לא כאדם שמשפחתו התגוררה בארץ טרם הציונות (סעיף התקף רק לאוכלוסייה היהודית, באופן מחשיד), אלא 'עד שנת 1947' באופן עמום ומעורפל.

    השבמחק
  2. שלום אריאל
    אמרת שיש 5000 עדויות....זה ממש מלא...אתה יכול לגבות את זה?
    מי שהולך לאתרים פלסטינים יכול גם למצוא הרבה עדויות.
    אני רואה שאני נתתי שלושה עדויות שמראות שכן היה כאן ישוב ערבי במאה ה-19.
    בוא נניח את זה רגע בצד. אם נסתכל על הנתונים שהבאתי, נסכים שבשנת 1919 על פי דו"ח קינג-קריין היו באמת 700,000 תושבים אז נניח שחמישים שנה לפני כן היו רק חצי מליון אנשים בפלסטין/ישראל.
    זה אומר שבזמן שכל המטיילים האלו, חצי מליון אנשים היו מיושבים בכל הארץ. בהנחה ששכם, יפו, חיפה, טבריה וירושלים ריכזו את רוב האוכלוסיה, אז כמה אנשים כבר היו מפוזרים בארץ, כפר נידח פה כפר נידח שם. אין ספק שהארץ נראתה נטושה, זה לא סותר את המספרים בכלל.
    כמה זה חצי מליון? זה מספר תושבי תל אביב, אם נפזר את כל תושבי תל אביב בישראל , הארץ תיראה נטושה, אבל זה לא אומר שהם לא שם.

    בוא רגע ניקח לצורך העניין את סעיף 6. אני לא מבין מה הצורך להתלהם מהסעיף הזה. הסעיף מסביר באופן ברור על דרך השלילה מי אינו פלסטיני; מי שבא לישראל אחרי 1917 כחלק מהתנועה הציונית אליה הם התנגדו/
    הנה קטע שנמצא בפרק הבא:

    חשוב לציין כי נציגי הפלסטינים חזרו על כך שהם רואים ביהודים שישבו בארץ ישראל לפני הצהרת בלפור כתושבי הארץ שווי ערך: "היהודים בני ארצנו, החיים עמנו בארץ מלפני הכיבוש , הם אחינו בני ארצנו וכל יהודי העולם הם אחינו למין האנושי" – (מתוך עצומת המחאה של נצרת וכפריה נגד ההגירה הציונית 20/3/1920).

    לגבי סעיף 5 ושינוי מעמד הפליט, זה טיעון כל כך חלש ולא משכנע שאני לא מוצא טעם לסתור אותו ומרגיש לי כמו היטפלות בקטנות...
    מצטער

    השבמחק
  3. להלן ציטטות שלך מתוך המאמר ומתחת לכל אחד יש את ההערות שלי

    1)"על פי הנתונים העולים ממחקרו של פרופסור סרג'יו דלה-פרגולה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בין השנים 1800 ו-1890, כמעט והוכפלה האוכלוסיה של פלסטין שממערב לירדן, מ- 275,000 תושבים ב-1800, ל- 532,000 תושבים ב-1890כאשר היהודים היו בה מיעוט מובהק: 7,000 ב-1800, 43,000 ב-1890. בשנת 1914, על פי הערכותיו, ישבו בפלשתינה כ- 689,000 תושבים, כש-94 אלף מהם יהודים."
    אין באמת נתון מדוייק אשר אומר במפורש מה היתה גודלה של האוכלוסיה בתקופה העותומנית. סרגיו דלה פרגולה משתמש למעשה בממצאיו של באקי אבל השאלה המרכזית שפרגולה נמנע מלענות עליה היא כמה מהערבים הם למעשה תושבים חוקיים. אפילו באקי אומר במפורש שקשה לו לקבוע את מדד הערבים החוקיים בארץ מתוך כל אלה שהיו כאן. אפילו במפקדים העותומנים מוצאים כי האוכלוסייה הכללית היא קטנה מאוד , כ200,000 תושבים ומתוכם המוסלמים (שהם לא בהכרח ערבים) הם 141,000. השגרירות האמריקאית טענה כי החל משנת 1841 ועד 1882 האוכלוסיה בארץ רק קטנה מאז שכן לא יתכן כי פתאום צצו 523,000. לאור המצב בארץ עלייה כזאת יכולה להגרם אך ורק ע"י עלייה בלתי לגאלית. אגב המפקד העותומני מ1893 מראה כי כמות המוסלמים היא 198,000 שזה בכלל לא למעלה מ500 אלף כפי שציינת. לגבי האוכלוסייה שציינת ב1914 אז למעשה קיימת שניות במחלוקת בין החוקרים ורובם טוען כי ב1917 היו כ 300,000 מוסלמים שכן גם זו הסתמכות על מפקדים עותומניים ומכאן שעדין האנשים לא היו חוקיים בארץ. תזכור שמיסים כבדים הוטלו על האוכלוסיה והערבים לא הצהירו על כניסתם לארץ או על שטחם ואף ויתרו על שטחים לשלטון והמשיכו בצורה לא חוקית להתגורר בשטחים שנמסרו חזרה ואף סחרו בהם עם ערבים אחרים.


    2)"על פי מפקד שערכה האימפריה העות'מנית בשנת 1893 היו בפלשתינה 425,802 תושבים מתוכם 9,817 יהודים, והתושבים הלא יהודים היו כ 415,000 תושבים מתוכם כ 371,959 מוסלמים."
    טוב על זה כבר עניתי, אני לא יודע מאיפה הבאת את זה שבמקד היה יותר מ200,000 זה נשמע לי מוכר מעוד מההסטוריונים החדשים לשעבר פרופ פורת אשר חזר בו כמו בני מוריס.


    3)"בנוגע לכך, יהושע פורת טוען כי עד שנת 1909, לאחר עלייתם של הטורקים הצעירים, החלו העות'מנים לגייס לצבאם גם יהודים ונוצרים לצבאם ולכן לפני כן, רק למוסלמים היתה סיבה טובה לא להירשם למפקד האוכלוסין ולכן פורת משער כי מספר המוסלמים גבוה יותר ממה שעולה ממפקד האוכלוסין. כמו כן, פורת מוסיף כי לדעתו האוכלוסיה היהודית היתה גדולה יותר כיוון שכל העולים החדשים שעלו לארץ עדין היו בעלי אזרחות זרה ולכן יכלו להמנע ממפקדים."
    אז אני רואה שאתה כן מצטט את פורת, ידעתי! אבל לא זו הסיבה, חוקרים אחרים טענו דברים אחרים, למעשה את טענת ההשתמטות משתלומי המס

    השבמחק
  4. 4)"על פי המחקר של ההסטוריון ג'סטין מקרת'י, בתחילת המאה התשע-עשרה היו כ- 350,000 תושבים בפלשתינה, בשנת 1860 היו 411,000 תושבים ובשנת 1900 היו כ- 600,000 תושבים שמתוכם 94% היו ערבים. בשנת 1914 היו בפלשתינה 657,000 ערבים מוסלמים, 81,000 נוצרים מוסלמים וכ- 59,000 יהודים.
    הוא מעריך כי האוכלוסיה הלא-יהודית בפלשתינה היתה 452,789 בשנת 1882, 737,389 בשנת 1914, 725,507 בשנת 1922, 880,746 בשנת 1931, ו- 1,339,763 בשנת 1946."
    גסטין מקארתי במאמרו סתם זורק מספרים ואפילו לא מסביר מאיפה השיג מספרים אלה. יש אולי איזה טיעון כי העותומנים לא מתיחסים לנשים ותף אבל את זה הוא לא שואב מאף מקור מהימן או ממקור בכלל. טענתו של מקארתי נסתרה כבר ע"י החוקר פרד גוטהיל.


    5)"במהלך המאה התשע-עשרה, נרשמו רשמיהם של סופרים ומטיילים רבים בפלשתינה. לרוב, לתיאורים אלו לא ניתן לייחס חשיבות דמוגרפית גבוהה, כיוון שאותם אנשי רוח אינם מנסים או מתיימרים להיות חוקרים, כי אם להציג בפני הקוראים את ההתרשמות הסובייקטיבית והציורית שלהם. תיאורים שכאלו מנוצלים כיום על ידי הישראלים, להראות שתיירים מסוימים מתארים את הארץ כשוממה ובכך מוכיחים את קונספט "הפרחת השממה". מנגד, תיאורים שכאלו מנוצלים על ידי הפלסטינים כדי להראות שתיירים מסויימים מתארים את הארץ כפורייה ובכך מפריכים את קונספט "הפרחת השממה".
    זה באמת לא אובייקטיבי לסתור את המבקרים שאינם חוקרים או אנשים פוליטיים, משום מה תמיד אנשים שרוצים לסתור את"הפרחת השממה" תמיד נמנעים מלהזכיר את המשלחת הבריטית בעשתה עבודת מחקר רצינית ומדויקת ביותר על א"י בשנות ה70 של המאה ה19. במהלך כל שנות ה70 של המאה ה19 היתה כאן משלחת חוקרים ענקית שכללה עשרות חוקרים מתחומים שונים, הם סקרו כל אינצ ואינצ של הארץ ואף סרטטו במדויק את המפה של א"י. במפה זו ניתן לראות גודל של כל ישוב ואף סומן איזה חלק מהישוב הינו מיושב. להערכתם של החוקרים הללו כמות האוכלוסיה הכללית היתה קרוב מאוד ל 200,000 או אולי קצת יותר. כאן אין מקום לויכוח, זאת עדות שההסטוריונים החדשים תמיד מנסים להסתיר. לפי המחקר שלהם והתמונות שצולמו א"י בהחלט היתה שוממת ומעט מאוד מקומות מאוכלסים.

    6)"אחד העם כותב במאמרו "אמת מארץ ישראל" בשנת 1891 "רגילים אנו להאמין בחו"ל, כי ארץ ישראל היא עתה כמעט כולה שוממה, מדבר לא זרוע, וכל הרוצה לקנות בה קרקעות יבוא ויקנה כחפץ לבו. אבל באמת אין הדבר כן. בכל הארץ קשה למצוא שדות-זרע אשר לא יזרעו; רק שדות-חול או הרי-אבן, שאינם ראויים אלא לנטיעות, וגם זה אחר עבודה רבה והוצאות גדולות לנקותם ולהכשירם לכך, - רק אלה אינם נעבדים, מפני שאין הערביים אוהבים לטרוח הרבה בהווה בשביל עתיד רחוק. ועל כן לא בכל יום אפשר למצוא אדמה טובה למקנה.""
    טוב בני העליות הוכיחו כי טעה ואף סתרו את טענותיו. הם הצליחו ליבש את הביצות, לרפא את המחלות ולהקים ישובים.

    השבמחק
  5. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  6. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  7. 7)"על פי מפקד האוכלוסין, משנת 1931 היו בפלשתינה 1,033,314 תושבים, מתוכם 759,717מוסלמים, 91,398 נוצרים ו- 174,610 יהודים."
    אתה כנראה מניח כי המוסלמים היו ערבים אך לא זאת האמת. בארץ היו כאן החל מהמאה ה19 למעלה מ50 לאומים שונים (נוצרים ומוסלמים). באנציקלופדיית בריטניקה במהדורת 1911 נקבע כי אוכלוסיית א"י כל כך מגוונת עד שהיא מצטרפת לכדי
    לפחות 51 לשונות. במפקד א"י בשנת 1931 היו 23 לשונות שונות בשימוש בקרב המוסלמים )בהם אפגנית, אלבנית, בוסנית, צ'רקסית, יוונית, כורדית, פרסית, תורכית וסודנית( ועוד 28 לשונות אצל הנוצרים. במפקד עלה גם כי הלא יהודים בא"י הגיעו מ 24 מדינות, וזאת מלבד אלה שהגיעו מאירופה -ויבשת אמריקה. עפ"י מפקד האוכלוסין הבריטי ב- 1931 היו המוסלמים בארץ לאו דוקא ערבים, אם לשפוט עפ"י הלשון בה דיברו שהייתה: אפגנית, אלבנית, ערבית, בוסנית, צ'רקסית, כורדית, פרסית, סודאנית, תורכית ועוד. פרופ' משה ברוור , גיאוגרף בעל שם עולמי פירסם ב- 1975 מאמר בשם :"ההגירה כגורם בגידול הכפר הערבי בא"י", בו דווח על סקר שערך בין השנים 1968 – 1978 בלמעלה מ- 200 ישובים ערביים בתוך מדינת ישראל. מסקנת המחקר הייתה שרובם המכריע של הערבים הגיעו בשנות ה- 1930.

    8)"דו"חות שהוגשו על ידי המנדט אל חבר הלאומים, ועדת החלוקה של 1938 והועידה האנגלו-אמריקאית הוסק כי הצמיחה של האוכלוסיה הערבית במהלך שנות המנדט היתה תוצאה של ריבוי טבעי ולא כתוצאה מהגירה משמעותית."
    ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל, שכיהן כשר המושבות בשנותיו הראשונות של המנדט הבריטי על ארץ ישראל, שם לב לתנועת הערבים הזאת ואמר בשנת 1939 כי "למרות שלא נרדפו, זרמו הערבים בהמוניהם לארץ והתרבו בה עד שהאוכלוסיה הערבית גדלה יותר ממה שכל יהדות העולם הייתה יכולה להוסיף לאוכלוסיה היהודית."
    פרנקלין דלנו רוזבלט, נשיא ארה"ב אמר ב- 17.5.1939 ש"הגירת הערבים לפלשתינה מאז 1921 עלתה במידה רבה על הגירת היהודים בכל התקופה האחרונה".

    השבמחק
  8. מענין שאתה מציג את קוינה ויטל כחרטטן אבל את קרפאט אתה מציג בנדיבות. האמת היא שכמעט כל החוקרים של אותה תקופה מסלפים את המציאות של המאה ה19 ואפשר לסמוך רק על PEF. קרפאט טוען כי לפי המפקד העותמני היו 425 אלף תושבים ומתוכם רק 9871 (נעגל ל10000) יהודים. בירושלים עצמה היו בין 1887-1896 כ-25-28 אלף יהודים. אם נסתכל על הערכה הקטנה אז יש תוספת של 15 אלף יהודים ומכאן שיש לך כבר 440 אלף ואפשר לגרד עוד איזה כמה אלפים שלא נכללו ואז באצם מקבלים את אותו המספר שנקט ויטל קוינה.

    יש לי את הספר של גלבר בבית והוא מחרטט בטירוף. הוא טוען כי הוא השתמש בהערכות של בקי על מנת להפריך את כמות המהגרים בשנות ה-20 שקיבל פרד גוטהיל. הוא טוען שחסרים כ-35 אלף למפקד של 1922. יש לי את הספר בבית ואכן יש את התוספת הזאת אבל בקי טוען כי גם יש ניפוחים באוכלוסייה המוסלמית ולכן יש לקצץ ולאחר על החישובים מסתבר שיש לתקן את המפקד בתוספת של 11 אלף בלבד כלומר ההערכות של גוטהיל די קרובות.

    לגבי פיטרס, בספרה היא לא טענה כי החורנים 35-30 אלף אכן השפיעו על האוכלוסייה ואף מציינת את העובדה כי רובם חזרו (ע"פ מחקר נספרו 20 אלף ב1934 ולאחר 1939 נשארו בין 6000-9000). היא טוענת כי עצם העובדה שלא מציינים אותם במפקד האוכלוסין של הבריטים אז ברור כי ישנם הרבה סילופים.

    השבמחק
  9. במקרה יש לי את הספר של רוברטו באקי. לטענתו נתפסו רק 900 מהגרים לא חוקיים במהלך שנות ה-30 עד הסוף המנדט אבל הוא נוקט בעוד סוגים שונים של מהגרים. בעזר שנים האחרונות הוא מוצא 20,500 מהגרים סה"כ ומזכיר עוד אפשרויות של מהגרים.

    מרבית הדמוגרפים מסכימים על הגירה של 100,000 ערבים.

    עכשיו לגבי "ארץ שוממה". ענין השממה מעולם לא היה מבוסס על תיאורם של תיירים או של מארק טווין. הארץ היית ידועה כך בעקבות המפה של א"י שנעשה במהלך כל שנות ה-70 של המאה ה-19. מאוחר יותר היו גם תצלומי אויר מתחילת שנות ה-20 וסוף מלחמת העולם הראשונה.

    פרופ מקארתי מסתווג ברשימת ההסטוריונים החדשים ומעולם לא הוכר כהסטוריון אמין. הוא שייך למכחישי השואה הארמנית ואף נחשף כאחד שמסלף מסמכים. הוא גם סילף את ממצאיו של באקי. אף אחד לא לוקח אותו ברצינות

    השבמחק
  10. יש מישהו שמגיב ומפריך את הכתבה שלך!
    http://www.mythsandfacts.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1306570

    השבמחק
  11. מאיפה הלהיטות החולנית שלך "לנפץ מיתוסים" של הציונות ולא של הלאומנות הפלשתינאית הרצחנית?

    השבמחק
  12. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  13. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  14. צריך להיות מוכוון מטרה ואולי גם מוכוון רעיונית או פרנסתית, כדי להאמין שהערבים הבורים שחיו תחת המשטר העותמני, פרימיטיבי מאוד בפני עצמו, יכולים להתרבות באופן טבעי בקצב כמו שהתרבתה האוכלוסיה הערבית. הרפואה הייתה מפגרת אחרי אירופה ביובלות כשגם בכפרים באירופה הייתה תמותת תינוקות של כאחד לשלוש אם לא יותר. אז מה היה פה?

    ארץ ישראל הייתה חור בסוף האימפריה העותומנית שאף אחד לא רצה לבוא אליו. זה היה בעיקר מעבר בין מצרים לסוריה, בהן היו ערים גדולות ומשגשגות. צריך להשוות בין רמת הקידמה הטכנולוגית האירופאית היום ובין האיכות הטכנולוגית של ארצות האיסלם מסביבנו, שלא ממש קיימת, כדי להבין שפעם, לפני הטלויזיה והמחשבים, הפער היה לא פחות גדול, אם לא יותר. אז מי מחפש לגור במקום כזה??

    רמת ההכנסה של אזרחי האיזור, ועוד יותר במצריים סודן ובמדבריות של סוריה, הייתה זעומה, כפי שהיא בהשוואה למערב היום ואולי יותר. מכאן ששאריות של יהודי אחד, היו יכולות לפרנס כמה משפחות ערביות. היהודים הביאו הרבה כסף, וחיו ברמת חיים גבוהה יחסית לכפריים בחושות, לפעמים מחפורת באדמה מכוסה בעלים, כמו האריסים בכפר קוביבה ליד רחובות. היהודים בנו בתים ומפעלים וזרמו בארץ סכומי כסף שלא נראו פה אלפי שנים.

    במזרח יש מקומות שחיים מדולר ליום. באיזורים העניים סביבנו, המצב לא הרבה יותר טוב. מה היה פעם??

    אז רק טיבעי שהחלה נהירה מכל העמים מסביב של אנשים שלא הייתה להם פרנסה במקומותיהם. והרבה אנשים באו. למנדט הבריטי לא היה אינטרס להודות עד כמה גדולים המספרים, כי הם היו אמורים לשמור על איזון בין יהודים לערבים. אבל מי יכול לפקח על תנועה של ערבים שלאו דווקא נעים בהכרח בדרכים הראשיות או במעברים הגבול הרשמיים, ומכירים את כל השבילים בהרים. בזמן הטורקים, את מי עניין בכלל כמה אנשים הולכים ולאיפה כל זמן שהם משלמים בקשיש. הליך טבעי ומתבקש בעיניים טורקיות, בדיוק כמו זריחת החמה ושקיעתה.

    צאצאים של יהודים שבאו בתחילת המאה הקודמת, יודעים בדיוק מה היה פה, ולא צריכים חוקרים אירופאים. תפסיק להתנהג כמו חורני, הייתה אימרה שגורה בפיה של כל אם עבריה באותם שנים. היו הרבה מהם, והיו סודנים ומצרים וסורים ועוד.

    אירופה קטנה ומשגשגת שצצה בתוך מרחב ענק שאכן הכיל כמה ערים משגשגות, אך גם שוליים ענקיים של דלות ומחסור. מי לא מבין שהשגשוג הזה משך המונים. אין שום הסבר הגיוני אחר להתרבות המהירה של הערבים בארץ. ואפשר פשוט לעשות השוואות לקצב ההתרבות הטיבעי בארצות ערביות אחרות. אף אחת לא גדלה פי שניים ואחר כך פי ארבע תוך עשרות שנים או קרוב למאה שנה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אם אתה רוצה להלן מאמר שמפריך את הטענות של מר גרינברג אחת אחת

      http://www.myths-shatterandfacts.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1306570

      מחק
  15. גם אני חשבתי כמו מתומתם, שפאלסטינה היתה ’רייקה’. זה אחרי שלמדתי על ספר של מארק טוויין, על מסעו בפאלסטינה בתור כתב של עיתון ניו יורקי בשנות 1890. מידע זה התפרסם בתחילת עידן של איטרנט החל משנת 1996.
    מארק טוויין טעה כמובן. לא היתה לא אפשרות לטיולים רבים. אבל מאוד יכול להיות שכבר אז יהודים בעלי השפעה היו מעונינים שמארק טוויין יגלה לקוראי עיתון את העובדות הלא כל כך נכונות.
    לא מתקבל על הדעת, שפאלסטינה במאה 19 !!!! לא היתה מאוכלסת...!!????
    איך יכול להיות דבר כזה ??? זה כמובן שקר מלוכלך של ציונים, שחלמו על מדינה יהודית.
    פאלסטינה שהיתה במרכזם של עירועים רבים אין ספור, לאורך מאות שנים, ודאי שהיתה מאוכלסת רובם בערבים.
    טיפשי הוא לחשוב שאילו לא היתה נוצרת מדינת ישראל, פאלסטינה היתה נישארת לא מפותחת. מי שחושב ככה, הוא סופר–אידיוט.
    מדינת ישראל נוצרה על בסיס של שקרים נגד עשרות אלפים של ערבים תושבי פאלסטינה שחיו פה ללא הפסק אלפי שנים.

    השבמחק
    תשובות
    1. ידידי זלמן!
      הנה מאמר תגובה שפרסמתי למאמר כאן ותראה כיצד מציג הכותב נתונים מפוברקים ומטעים. כמובן שלא צריך את מרק טווין בשביל להוכיח שהארץ הייתה שוממה.

      http://www.myths-shatterandfacts.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1306570

      מחק
    2. די לקרוא את ספרו של הרצל אלטנוילנד כדי להבין שהארץ לא הייתה ריקה ושחיו בה ערבים ובטח שהציונים לא חשבו שהיא ריקה או רצו לרמות את הערבים( אלה תיאוריות הקונספירציה של שונאינו). מי שיקרא את אלטנוילנד יבין שהציונות ידעה והכירה שעובדה חיו כאן ערבים בעלי אדמות ובעלי פרדסים וחקלאות ושהציונים ראו בהם שותפים שווים להקמת "החברה החדשה". עד כדי כך ראה בהם הרצל שותפים שסגנו היה ערבי. אפילו זבוטינסקי אמר "שבקבינט בו יבחר ראש ממשלה יהודי, סגנו יהיה ערבי ולהפך".
      כל השאר הבל ורשעות רוח.
      הטעות היחידה של הציונות היא הנאיביות שלהם לחשוב שתנועתם הלאומית תזכה לתמיכה של רוב הערבים המקומיים ושהלאומנות הערבית תביא להתנגשות חזיתית עם הציונות. לרגע זה היה נראה אפשרי כשנחתם הסכם פייסל ויצמן, אך טרם יבשה הדיו על ההסכם פייסל לא הפך למלך דמשק וההסכם לא היה שווה את הנייר עליו נכתב, וחבל.

      מחק
  16. השמטת עובדה חשובה:
    המיפקד הבריטי ב 1922 כלל את תושבי הגדה המזרחית של ירדן.
    כלומר יש לנכות מהנתונים את ערביי הגדה המזרחית ירדן מההערכה של 599,177 המוסלמים, ואין לך אומדן אמין למספר המוסלמים תושבי ירדן שנכללו במיפקד.
    היית צריך לתת ולו רק לגילוי נאות את העובדה הזו.
    הבריטים גם לא הכירו ישובים יהודיים סביב גדרה, עד כדי כך שכאשר נמסרו מפות בריטיות בידי חיילי הבריגדה היהודית,הן היו שגויות!

    השבמחק
    תשובות
    1. אם אתה רוצה מידע מספיק אמין, להלן מאמר שפרסמתי שסותר את מה שפרסם כאן מר גרינברג על הפאחת השממה:
      http://www.myths-shatterandfacts.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1306570

      מחק